אודות
אודות

הסיפור שלנו

הקדמה
עברו על ציר הזמן כדי לראות ציוני דרך מרכזיים בסיפור שלנו

הקדמה

ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית היא אגודה שיתופית הפועלת בישראל כחברת ביטוח. אגודת "ביטוח חקלאי" נוסדה ב-14 באפריל 1937, בשיאן של מאורעות 1936 ("המרד הערבי הגדול"). באותה תקופה הוצתו שדות קיבוצים ויישוביים יהודיים בארץ ישראל על ידי פורעים ערבים. חברות הביטוח סירבו, בשל הסיכון הביטוחי הגבוה, לבטח קיבוצים אלה, והאגודה הוקמה כדי לספק ערבות ההדדית להגנה על היבולים. מאגודה שיתופית צנועה שהוקמה ממניעים אידאולוגיים, גדלה והתפתחה החברה, והפכה לחברת ביטוח מצליחה.

נכון לשנת 2013 האגודה בבעלות 261 קיבוצים ואגודות שיתופיות. הנהלת האגודה נמצאת כיום ברחוב החשמונאים בתל אביב.

1930

שנות ה-30 יסוד האגודה

במחצית הראשונה של שנות ה-30 גברו גלי העלייה לארץ ישראל והיישוב היהודי בארץ גדל בקצב מהיר. שביתה כללית ממושכת של ערביי סוריה נגד המנדט הצרפתי בארצם בתחילת שנת 1936, הביאה לשביתת תמיכה של ערבי ארץ ישראל, ובמהרה פרץ המרד הערבי הגדול בארץ ישראל באפריל 1936, ונמשך שלוש שנים עד לשנת 1939.

המרד כלל תקיפות כנגד חיילים, מוסדות השלטון הבריטי ונציגיו, ופעולות איבה אלימות כנגד יישובים יהודים. יהודים נרצחו או נפצעו על ידי ערבים בזמן שעבדו, נסעו וטיילו, וגידולים חקלאיים רבים נשרפו. הפורעים נהגו להשתלט על רכבת העמק והשליכו ממנה פחם בוער מכבשן הקטר לעבר השדות המעובדים של היישובים היהודיים. 

1940

שנות ה-40 יסוד האגודה

ב-14 באפריל 1937 נרשמה האגודה השיתופית החקלאית בפינקס האגודות השיתופיות, תחת השם "קופה לביטוח חקלאי הדדי, אגודה שיתופית בע"מ".

בראשית דרכה פעלה הקופה מחדרו של אליעזר בן-עזרא בקיבוץ עין חרוד, ובן-עזרא החל לעבור בין יישובי הארץ על מנת לשכנעם להצטרף לקופה. בנוסף פעל בן-עזרא לצייד את היישובים בציוד לכיבוי שריפות, ודאג להדרכת המתיישבים בשימוש בציוד זה ושיטות כיבוי אש.

בן עזרא ראה את הפוטנציאל הגלום בקופה ההדדית כמנוף לצמיחת ההתיישבות, ודאג לרכישת חברת "כים אוויר", חברה צעירה לכלי טיס - וזאת בזכות יכולותיה לכבות שריפות מהאוויר ולסייע בריסוס שדות כותנה.

1950

שנות ה-50

בשנת 1949 עברה החברה לניהולו של אפרים רבינוב מקיבוץ שער הגולן. רבינוב המשיך בפעילות להגדלת האשראי ליישובים, וצירף, לאחר ויכוחים קשים בהנהלת הקופה, את חברת "המגדל" כמבטח משותף, על חשבון הקטנת גודלן היחסי של חברות "הסנה" ו"ציון". במקביל הציעה חברת "הסנה" להנהלת הקופה בשנת 1949 להקים במשותף "מחלקה לביטוח חקלאי", שבה ירוכז כל הטיפול בביטוח חברי האגודה, לרבות ביטוח רכוש המשקים. 

עם הקמת המחלקה נכנסו ראשיה למשא ומתן עם חברות "מגדל" ו"ציון" להעברת השליטה על פוליסות הביטוח שהונפקו על ידם כמבטחים משותפים של הקופה. 

1960

שנות ה-60

בשנות ה-60 התפתחו הקשרים העסקיים עם "הסנה" והועמקה הפעילות של "המחלקה לביטוח חקלאי" במגזר ההתיישבותי.

בשל היקף פעילותה של המחלקה ומורכבותה, העתיקה "המחלקה לביטוח חקלאי" את משכנה, תחילה לשדרות רוטשילד 19, ומשם לשדרות רוטשילד 97. בשנת 1967 שונה שמה של הקופה ל-"ביטוח חקלאי, אגודה שיתופית הדדית בע"מ", וזאת על פי דרישות תקנות האגודות השיתופיות.

בשנת 1965 רכשה חברת הפניקס הישראלי, חברת לביטוח את חלקיהן חברות "מגדל" ו"ציון" בשותפות ב"מחלקה לביטוח חקלאי", בשיעור כולל של 30%. בתמורה להצטרפותה העניקה "הפניקס" לתנועות ההתיישבות אשראי בשיעור של מיליון לירות. 

1970

שנות ה-70

בשנות ה-70 התמודדה אגודת "ביטוח חקלאי" עם הצרכים הגדלים והולכים של המשקים המתפתחים בקצב מהיר, לצד הכרח בניהול פיננסי אחראי בשותפות עם חברת "הסנה".

הגידול הרב בנזקים במכונות חקלאיות והגידול בתביעות צד ג' כנגד הקיבוצים והמושבים הביאו לסדקים בשיתוף הפעולה העסקי בין האגודה לבין "הסנה".

בשנת 1971 פרש רבינוב מהנהלת האגודה השיתופית, בעקבות הודעת "הסנה" על הפסקת שיתוף הפעולה, והחליף אותו בתפקיד אברהם ליבני מקיבוץ גשר. בשנת 1972 התנהל בין הצדדים משא ומתן לחידוש ההסכם, אשר לא צלח, ושלושת הזרמים הקיבוציים - האיחוד, המאוחד והשומר הצעיר -הגיעו למסקנה כי על האגודה לפעול כחברת ביטוח עצמאית.

1980

שנות ה-80

בהתאם להחלטת מוסדות האגודה השיתופית, בשנת 1982 החלה "הביטוח החקלאי" לבטח את מלוא הרכוש בקיבוצים ובתאגידים הקשורים בהם, לרבות רכוש המשק, בתי העסק בקיבוצים ועוד. החלטה זו, שלוותה בלבטים רבים, שדרגה את מעמדה של "הביטוח החקלאי" ויכולותיה, חייבה את האגודה בקבלת רישיונות מתאימים מאת המדינה, וצבירה של הון עצמי הנדרש על פי הדין במדינת ישראל מחברת ביטוח. מקורות ההון העצמי היו רווחי המבוטחים (שהם בעלי האגודה) שהושקעו בהון העצמי של האגודה.

בשנת 1984 התקבל אישור המפקח על הביטוח לפעילות החברה ו-"ביטוח חקלאי", תחת ניהולו של משה גרוס מקיבוץ מענית, החלה לפעול במתכונת החדשה, כשהיא מבטחת את כל הרכוש היצרני והצרכני (פרט לתעשייה), וכל המכונות החקלאיות, השדות, התבואות, המטעים, בעלי החיים, חומרי הדברה וכדומה של הקיבוצים החברים באגודה. יתר הביטוחים, בכללם ביטוחי התעשייה וביטוחי חבויות, נעשו בחברת "הסנה".

1990

שנות ה-90

בשנות ה-90 השפיעו על החברה השינויים שעברה התנועה הקיבוצית וגבר רצונם של הקיבוצים להתנתק מהמערכות הקיבוציות, תוך דרישת הקיבוצים להשוואת התנאים להם הם זוכים מחברות ביטוח אחרות, וזאת בשל הצורך של הקיבוצים בצמצום מקסימלי בהוצאות, מבלי לפגוע בכיסוי ביטוחי שייענה על צורכיהם. קריסת חברת הסנה בשנת 1992 הציבה את הקיבוצים ותאגידיהם בפני הצורך בכיסוי ביטוחי מיידי בכל תחומי החבויות לצורך פעילות שוטפת.

מתוך מחויבות לחבריה העמידה "ביטוח חקלאי" באופן מיידי ביטוח בכל ענפי החבויות, לפי הפוליסות שהיו קיימות ב"הסנה".

2000

2000

נכון לשנת 2009 הנפיקה ביטוח חקלאי כ-124,000 פוליסות ביטוח. מחזור הפרמיות של האגודה באותה שנה עמד על כחצי מיליארד שקל, ומאזנה השנתי הגיע ללמעלה ממיליארד שקל. על מבוטחיה של "ביטוח חקלאי" נמנים מפעלי התעשייה המובילים במגזר הקיבוצי. סך הכל מבטחת כיום "ביטוח חקלאי" למעלה מ-300 מפעלים בלמעלה מ-5 מיליארד דולר. עיקר הכנסותיה של "ביטוח חקלאי" נובעות מביטוח במגזר הקיבוצי (קיבוצים ומושבים שיתופיים, מפעלים ועסקים הקשורים להם).

 

2010

2010

"ביטוח חקלאי" פועלת במגזר הפרטי באמצעות 300 סוכנים מכל רחבי הארץ. עם הגידול בהיקף הפעילות גדל גם מספר עובדיה של "ביטוח חקלאי" מכ-55 עובדים בשנת 2003 לכ-125 עובדם בשנת 2010. עם עובדי סוכנות הביטוח משקי הקיבוצים מונה, נכון לשנת 2013, "ביטוח חקלאי" סך של 160 עובדים.

ביום 31.12.2013 הושלם שינוי מבני באגודה, וממועד זה ישנם שני חברים באגודה - אחזקות ביטוח חקלאי וניהול סיכונים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "אגודת האחזקות"), המחזיקה בכל יחידות ההשתתפות באגודה, למעט יחידת השתתפות אחת המוחזקת על ידי ניהול סיכונים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "האגודה האחות"), בנאמנות עבור אגודת האחזקות. החברים באגודת האחזקות ושיעורי ההחזקה בה זהים לחברים ולשיעורי ההחזקה בביטוח חקלאי ערב השלמת השינוי המבני.

בשנת 2015 פתחה החברה אגף ביטוח חיים ואגף לביטוח ימי.

חזרה
למעלה